ניכוי חובה משכר
מס הכנסה
מס הכנסה משולם בכפוף להוראות פקודת מס הכנסה , לכל שנת מס , בשיעורים המפורטים בפקודה, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או נצמחה בישראל או מחוץ לישראל, ועל הכנסתו של תושב חוץ שהופקה או נצמחה בישראל מהמקורות המנויים בפקודה וביניהם: עסק, משלח יד, שכר עבודה, .ריבית, דיבידנד, נכסים, פטנטים, זכויות יוצרים.
בדף זה מרוכז המידע המתפרסם על ידי רשות המסים בישראל והנוגע לנושא מס הכנסה.

ניכויים משכר העובד
למעסיק מותר לנכות משכר העובד את הסכומים הבאים בלבד:
ניכויי חובה לפי החוק (כגון מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות).
תשלומים לארגון עובדים (דמי חבר/דמי טיפול).
מקדמות שניתנו לעובד על חשבון שכרו.
חוב שחב העובד למעביד (למשל בגין הלוואה, ניכוי בסכום שאינו יותר מרבע משכר העבודה).
תשלומים לקופת גמל.
קנס שהוטל על העובד על פי החוק או הסכם קיבוצי (למעסיק אסור להטיל קנסות על דעת עצמו).
כל ניכוי אחר משכר העבודה הינו אסור!
כל ניכויי משכר העבודה צריך להופיע בתלוש השכר של העובד.
דמי ביטוח לאומי
תשלום דמי הביטוח כסדרם מקנה זכות לרוב קצבאות הביטוח הלאומי. כל תושב ישראל בן 18 ומעלה חייב על-פי החוק להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח (חוץ מאישה נשואה שבן זוגה מבוטח והיא עקרת בית בלבד וחוץ ממי שעלה ארצה ונעשה תושב ישראל לראשונה מעל לגיל 62).
תשלומי דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה, וכן על פי מעמדו הביטוחי:
עובד שכיר
עובד עצמאי
מי שאינו עובד ויש לו הכנסות שלא מעבודה, או שהוא ללא הכנסות
תשלומי דמי ביטוח הבריאות מחושבים על-פי גובה ההכנסות שיש למבוטח מעבודה ושלא מעבודה, ועל-פי המעמד שנקבע לו (כשכיר, עצמאי, לא עובד, סטודנט ועוד).
מי שאין לו הכנסות ישלם בכל חודש דמי ביטוח בריאות לפי סכום המינימום 103 ש"ח (החל ב- 01.01.2014) .
עובד שכיר
המעסיק ינכה משכרו של העובד השכיר דמי ביטוח בריאות:
מחלק השכר שעד 5,556 ש"ח (החל ב- 01.01.2015) , שהוא 60% מהשכר הממוצע, ינכה המעביד % 3.10 (החל ב- 01.01.1995) ומחלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ינכה המעביד % 5.00 (החל ב- 01.01.2006).
חבר קיבוץ
ישלם דמי ביטוח בריאות כפי שמשלם עובד שכיר.
עובד במשק בית
מעסיק של עובד במשק בית ינכה 1% משכרו של העובד דמי ביטוח בריאות.
מקבל פנסיה מוקדמת
גמלאי שעדיין לא הגיע לגיל פרישה, וגמלאית מבוטחת שעדיין לא הגיעה לגיל פרישה, ומשולמת להם פנסיה מוקדמת, משלם הפנסיה ינכה מהפנסיה דמי ביטוח בריאות בשיעור של % 3.10 (החל ב- 01.02.2004) מהחלק של הפנסיה שעד 60% מהשכר הממוצע ו–% 5.00 (החל ב- 01.01.2006) מחלק הפנסיה שמעל 60% מהשכר הממוצע.
אישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה ובעלה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים, ומשולמת לה פנסיה, תמציא למשלם הפנסיה הצהרה על-כך, ועל-פי הצהרה זו לא ינכה משלם הפנסיה דמי ביטוח בריאות מהפנסיה.
הגמלאים האלה פטורים מתשלום דמי ביטוח בריאות מן הפנסיה:
-
אלמנה המקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת שאירים או קצבה לבני משפחה של מי שנפטר מתאונת עבודה.
-
נכה המקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית בשיעור 75% לפחות לצמיתות, או קצבת נכות זמנית בשיעור 75% לפחות לתקופה של 12 חודשים רצופים, או קצבת נכות מעבודה בשיעור 100% לצמיתות.מבוטח/ת שהגיע/ה לגיל פרישה שים לב,גמלאי בפרישה מוקדמת, שעובד כשכיר או כעצמאי, או שניהם גם יחד, חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות על כל הכנסותיו, עד לסכום ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח.
עובד שכיר בחופשה ללא תשלום
בחודשיים הראשונים לחופשתו ישלם שכיר בחופשה ללא תשלום דמי ביטוח בריאות בשיעור % 3.10 (החל ב- 01.01.1995) מסכום ההכנסה המינימלית לתשלום דמי ביטוח, המעסיק ינכה משכר העובד 167 ש"ח (החל ב- 01.01.2014) .
לאחר חודשיים ישלם במישרין לביטוח הלאומי תשלום בסך 103 ש"ח (החל ב- 01.01.2014) , אם אינו עובד שכיר, ואינו עובד עצמאי ואין לו הכנסות.
חייל בשירות קבע
מ - 1 בינואר 2003 משולמים עבור חייל בשירות קבע דמי ביטוח בריאות בשיעור החל על עובד שכיר.
שים לב,
חייל בשירות קבע - מקבל את שירותי הבריאות מצה"ל, אך חייב לשלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי.
עובד עצמאי
עובד עצמאי ישלם ישירות לביטוח הלאומי דמי ביטוח בריאות.
מחלק ההכנסה שעד 60% מהשכר הממוצע ישלם % 3.10 (החל ב- 01.01.1995) ו-% 5.00 (החל ב- 01.01.2006) מחלק ההכנסה שמעל 60% מהשכר הממוצע.
עובד שכיר שהוא גם עצמאי ישלם דמי ביטוח בריאות משתי ההכנסות.
מי שאינו עובד, סטודנט או תלמיד ישיבה
אם יש להם הכנסות ישלמו ישירות לביטוח הלאומי דמי ביטוח בריאות בשיעור של % 5.00 (החל ב- 01.01.2006)מהכנסותיהם.
אם אין להם הכנסות ישלמו דמי ביטוח בריאות בסך 103 ש"ח (החל ב- 01.01.2014) .
חשוב לדעת
אסור למעסיק לנכות משכרו של העובד קנסות וניכויים שונים (למשל, בגין נזק שנגרם במקום העבודה, בגין חסר בקופה, בגין מתנות וכדומה), אלא ניכויים שהותרו במפורש בדין.
ניתן לנכות משכרו של עובד חוב קצוב וברור שאינו שנוי במחלוקת (להבדיל מנזק שהמעסיק טוען שנגרם באשמת העובד), לפי התחייבות בכתב של העובד למעביד ובסכום שאינו יותר מרבע משכר העבודה (ברוטו).
מהשכר האחרון הניתן לעובד במקום עבודתו ניתן לנכות כל יתרה של חוב.
האיסור על ניכויים מהשכר חל גם על הטיפים אותם מקבל העובד (כהכנסה מלקוחות המסעדה או כחלק משכרו, כפי שהוסבר קודם).
ניתן לנכות מהשכר מקדמות על חשבון שכר עבודה. כך, אם הטיפים מהווים חלק מהשכר, והם משולמים במזומן בתום משמרת, ניתן לראות בהם מקדמה על חשבון השכר החודשי.
אם המעסיק לא ניכה דמי ביטוח לאומי מהשכר, על העובד לפנות למעסיק על מנת שיסדיר את הניכוי, שאם לא כן ייצבר לעובד חוב במוסד לביטוח לאומי. אם העובד מגלה את העובדה שלא ניכו לו עבור ביטוח לאומי רק לאחר סיום יחסי העבודה, או שהמעביד לא מעוניין לסייע לעובד, יכול העובד לגשת לסניף ביטוח לאומי עם תלושי השכר (שמעידים על תקופת ההעסקה). אם קיים חוב בגין אי נכוי דמי ביטוח לאומי, התלושים יעידו על כך שיש לבטלו, והמוסד לביטוח לאומי ידאג לגבות מהמעסיק את הסכומים הדרושים. להרחבה בעניין דמי הביטוח הלאומי ראה באתר המוסד לביטוח לאומי.
מעביד שניכה סכומים מותרים (כגון: דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה, דמי חבר לוועד עובדים, תרומות שהעובד הסכים לנכות משכרו וכו'), יעבירם לגוף שאליו הם מיועדים תוך 30 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן.
-
כאשר מדובר בסכומים שעל המעביד להעביר לקופת גמל, קרן פנסיה קופת חולים, קופת תגמולים, או כל קופה, קרן או ביטוח שהעובד חבר בהם, על המעסיק להעביר את הסכומים לאותו גוף תוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן. אם לא עשה זאת, יראו את כל השכר, שעבורו משולמים הסכומים הללו, כשכר מולן, וזאת גם אם השכר עצמו שולם בזמן ולא היה מולן. החובה להעביר את הסכומים במועד הנ"ל חלה גם על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד וגם על סכומים שעל המעסיק להעביר לאותם גופים מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בפנסיה או בקופת הגמל).
-