תלוש משכורת

עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל מהמעסיק עבור היום השני והיום השלישי של תקופת ההיעדרות 50% משכר העבודה הרגיל שהיה זכאי לו אילו המשיך לעבוד(עבור היום הראשון אין זכאות לתשלום). בעבור היום הרביעי ואילך, העובד זכאי ל- 100% משכר העבודה שהיה מקבל אילו עבד.

• שיעור התשלום עבור שלושת ימי המחלה הראשונים הוא המינימום הקבוע בחוק. לעתים יש הוראה מיטיבה בהסכם קיבוצי, או בחוזה העבודה האישי של העובד, לפיה התשלום יהיה גבוה יותר ואף תשלום מלא, החל מיום המחלה הראשון. בכל מקרה, אין לקבוע בהסכם או בחוזה עבודה תשלום הנמוך מהתשלום הקבוע בחוק.

• תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה שבו עבד העובד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ולא יותר מ-90 ימים בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה. המשמעות היא שעובד שמיצה את מכסת ימי המחלה הצבורים שלו, לא יהיה זכאי על פי חוק לקבל שכר עבור ימי היעדרות נוספים.

• תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים (כך שיש לנכות גם ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו), ואילו תקופת המחלה של עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי לא כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים (כך שאין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו), פרט למקרה של עובד הנוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.

צבירת ימי מחלה

עובד צובר זכאות ל-1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה (כלומר 18 ימים בשנה) כאשר לא ניתן לצבור יותר מ-90 יום. במספר ענפים ניתן לצבור 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה, לפרטים נוספים ראו בסעיף הרחבות.

עבור עובד שלא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש (לדוגמא עובדי משרה חלקית, עובד שהחל לעבוד באמצע החודש, ועובדים שעתיים/יומיים) תחושב צבירת ימי המחלה באופן הבא:

במקום בו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: 

במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: 

מחלה במהלך ימי המנוחה השבועית

עובד שמשכורתו משולמת על בסיס חודשי או על בסיס תקופה ארוכה מחודש - מספר ימי המחלה שהוא רשאי לצבור כוללים את ימי המנוחה השבועית.