האם הסכם שכר המינימום שווה את הנייר שעליו נחתם?

לא מומלץ לעובדים לעצור הנשימה בציפייה לתוספת לשכר המינימום, שכן הסיכוי שזו תגיע באפריל 2015 נמוך עד אפסי ■ האוצר: "שכר המינימום צריך להיות מסוכם בחקיקה, לא בצו הרחבה"

צהלות השמחה שבקעו מבית ההסתדרות בשבוע שעבר, עם תום המשא ומתן בנושא העלאת שכר המינימום בין התעשיינים להסתדרות, לוו בהודעות צוהלות לא פחות: "יום היסטורי", אמרו הצדדים, והוסיפו כי "זהו הישג חברתי ממדרגה ראשונה". מסתבר שהצהלות היו מוקדמות מדי, ושרובו של התהליך עוד לא החל אפילו. יתרה מזאת, סיכוייה של הפעימה הראשונה - העלאה בסך כ–350 שקל מתוך תוספת כוללת בסך 700 שקל בחודש - להינתן באפריל 2015, כפי שנקבע בהסכם, נמוכים עד אפסיים.

ההסכם בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים הכלכליים גובה בסעיף חשוב, שלא הובלט משום מה. כניסתו של ההסכם הקיבוצי לתוקף מחייבת את אחד מהשניים: צו הרחבה, שיחיל את ההסכם הקיבוצי על כלל המשק, או תהליך חקיקה שיקבע את גובה שכר המינימום החדש. במידה ואף אחת מהאפשרויות לא תצא לפועל, ההסכם אינו תקף. הסעיף נוסף לאחר התנגדות קשה מצד מלונאים וחקלאים, שיושבים גם הם בנשיאות - ולא רצו להרים יד בעד ההסכם, שהביאה לשולחן התאחדות התעשיינים בראשות צבי אורן ואמיר חייק. ארגונים רבים בתוך הנשיאות הסכימו עם המלונאים והחלקאים שנדרשת חקיקה בנושא - והסעיף נוסף להסכם עצמו.